הסיפור שלי

היי, נעים מאד!

אני מגל,
ומאז שאני זוכרת את עצמי, כאבי בטן תמיד היו חלק מחיי.
אבל התרגלתי.
חשבתי לעצמי שאני יכולה לחיות בסדר גמור עם קצת כאבי בטן מידי פעם…

אבל לפני 4 שנים זה החמיר.

בניסיון להתמודד עם המצב התחלתי להוריד כל שבוע סוג מזון אחר:
חלב, סוכר, קמחים מסוימים, ירקות ועוד.
עד שכמעט ולא נשאר לי מה לאכול.

ועדיין שום דבר לא עזר וירדתי לא מעט במשקל.
הלכתי לנטורופת לבדוק מה השתבש.
זה היה כבר ממש בלתי נסבל והייתי חייבת לברר מה קרה לי ואיך אני יכולה להפסיק את זה.

הוא בחן את בדיקות הדם, התרשם מסגנון החיים שלי וההרגלים, שאל אותי מה אני אוכלת ואז הפיל את הפצצה:
"את לא יכולה לאכול יותר קמח חיטה  ולא סוכר לבן", הוא פסק בביטחון.

"בסדר" חשבתי לעצמי, "בלי קמח לבן וסוכר לבן, כמה קשה זה כבר יכול להיות?"
לא היה לי מושג…

בביקור הראשון בסופר זה נחת עליי והבנתי באיזה ברוך אני נמצאת. 
אני עוברת בין המדפים העמוסים לעייפה, מרימה, מסתכלת, מחזירה למקום. 
ולאט לאט אני מבינה שאין לי מה לקנות. אין לי מה לאכול.

אני מתקדמת ומתחילה לזהות באופק את המחלקה האורגנית.
והנה ניצתת בי תקווה. שם בטוח אמצא משהו לאכול. כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. 
גם במחלקה האורגנית, כמעט כל המוצרים מכילים סוכר לבן או חום אבל מעובד.
יצאתי משם עם הראש ברצפה, מצוידת בוופלים ובעוגיות חצי ירח מקמח כוסמין.
הגעתי הביתה, טעמתי מהשלל והתבאסתי שאני אוכלת בריא.
וזה לא נגמר בזה…

כמה ימים אחר כך, יצאתי עם כמה חברות לבית קפה.
אני סורקת את העמודה הימנית של התפריט, עוברת לשמאלית, מנסה להתנחם בעמודת הקינוחים.
ולא. לא היה לי שום דבר להזמין. ישבתי שם ושתיתי תה. בלי סוכר.
הרגשתי מסכנה. נהייתי עצובה. יחד עם הקמח והסוכר המעובד נעלמה לי חדוות החיים.

הזיכרון של כאבי הבטן העזים עוד היה טרי, מונע ממני להחליק חזרה אל הרגלים ישנים.
חוץ מזה, אני לא כזאת, אני לא אחת שמעגלת פינות, אם אסור לי אז אסור. ואז זה היכה בי.
הבנתי שאם אני לא אדאג לעצמי אף  אחד לא ידאג לי. וזה לא רק אני. ידעתי.
אף אחד לא ירגיש עוד כל כך מסכן כמו שהרגשתי אני.

הוצאתי מהארון את ספרי המתכונים שלי ופתחתי בסדרת ניסויים.
לקחתי את כל העוגות והעוגיות שתמיד שימחו אותי והכנתי אותן ממרכיבים "מאושרים".
את הקמח הלבן החליף קמח כוסמין מלא, את הסוכר הלבן החליף סוכר קנים אורגני.
ביצעתי מקצה שיפורים. עוד אחד. ועוד אחד. 
עד שהיה נראה לי שעליתי על המינונים הנכונים ושיש לי פה ביד משהו מוצלח.
ראשונה עברה את סדרת הניסויים עוגת הגזר המפורסמת של חבר טוב שכל כך אהבתי.
נתתי לחברים ולמשפחה לטעום, כולי נרגשת, מקווה שלפחות לא מגעיל להם.

"זאת עוגת הגזר הכי טובה שאכלנו!" הם אמרו לי בזה אחר זה.
בהתחלה לא האמנתי, גם אחר כך לא האמנתי. גם אחרי אחר-כך לא האמנתי.

לפעמים גם היום אני לא מאמינה…

התחלתי למכור אותן.
הן לא היו זולות אבל אנשים רצו עוד. ועוד. ועוד.
אז הכנתי. 
הרחבתי את התפריט, שיפרתי את המתכונים והתחלתי לאפות בשביל כל מי שרוצה לאכול בריא ולהמשיך לחיות.
בשביל כל מי שרוצה לאכול בריא ועדיין להמשיך להתפנק בשבת עם כל המשפחה, 
בערב עם בן הזוג על כוס קפה, או סתם בבוקר של זמן לעצמי באמצע השבוע.

ביקשו ממני לאפות גם ללא סוכר, אבל טבעי כמובן.
ביקשו עוגיות ללא גלוטן בשביל הנכדה הצליאקית וגם עוגה טבעונית בשביל בת הזוג החדשה של הבן.
עשיתי כל מה שיכולתי כדי שכל המשפחה תוכל לשבת יחד.
הסיפוק הגדול שלי יהיה שאדע שכל אחד ואחת יוכלו להרגיש שייכים וליהנות כמו כולם ממתוקים מפנקים.

[עוגת גזר מקמח כוסמין מלא וסוכר קנים אורגני]

למדתי, ניסיתי והכרתי רכיבים חדשים ושילובים מיוחדים
כדי להגיע לרמה גבוהה של מתוקים טעימים טעימים וללא ייסורי מצפון של אף אחד.
זה הצליח. אני שמחה ומאושרת.
וכשאני רואה את האושר בעיניים של אחרות ואחרים – אני מרגישה את הלב שלי מתמלא אהבה.

התפנקו גם! תיהנו מהכל, ותזכרו לספר לי איך היה 😉

עוד לא טעמתם?

קבלו עכשיו 10% הנחה בקנייה הראשונה

קופון לעוגיות מתנה

אני רוצה לקבל למייל את התפריט השבועי

העגלה שלי
העגלה שלך ריקה

Looks like you haven't made a choice yet.